לא מוצאים זמן לשלב בין גיטרה ללימודים?
לאורך השנים פגשתי בלא מעט תלמידים ותלמידות מיסודי ועד אוניברסיטה, שסיפרו לי על הקושי שלהם להשקיע גם בגיטרה וגם בלימודים במהלך תקופות העומס. אז מבלי לעודד הזנחה של לימודים כמובן (שהרי הגיטרה יכולה לחכות מפעם לפעם), אני מאמין שתשמחו לגלות שלהשקעתכם בגיטרה ובכל כלי נגינה אחר ישנה השפעה ישירה גם על ההישגים שלכם, מעין בונוס שאנחנו מקבלים מבלי שאפילו נתכוון לכך.
ציונים, חיי חברה ומה שביניהם
אם נשאל את עצמנו מה יכול לתאר בצורה המדויקת ביותר את הציפיות שלנו מכל מסגרת לימודית באשר היא, הרי שלציונים ולחיי חברה יש משקל משמעותי. מצד אחד אנחנו רוצים להגיע להישגים נאים בלימודים ומצד שני אנחנו נהנים להכיר חברים חדשים לספסל הלימודים שיעזרו לנו להעביר את הזמן בנעימים, יסייעו לנו בלימודים עצמם ואולי גם ילוו אותנו לעוד שנים ארוכות נוספות.
עכשיו דמיינו לעצמכם שהייתה לכם דרך להגדיל את סיכוייכם גם להצליח בלימודים וגם לשפר את יכולותיכם בתחום חיי החברה; נשמע קצת יומרני? לא בדיוק, ובנימה זו אני רוצה להציג בפניכם נושא מעניין שאני אישית נורא אוהב את השילוב שבו – מדע ומוזיקה.
חיזוק ההערכה והמשמעת העצמית
נקביל את לימוד הנגינה על גיטרה לאימון הגוף באמצעות שחייה; בניגוד לאימונים שאנחנו עורכים לרוב על הזרוע בלבד, הרגליים, הבטן וכן הלאה, השחייה "מכריחה" אותנו לעבוד על מגוון רחב של קבוצות שרירים כמו גם על הקוארדינציה והתיאום בין חלקי הגוף. גם הגיטרה דורשת מאיתנו לעבוד עם חלקים שונים בגוף כשיד אחת חייבת לדייק בצורות האקורדים ומיקום המיתרים על צוואר הגיטרה, יד שנייה חייבת לדייק בקצב או בפריטה ומעל כל זה אנחנו מוכרחים לזכור את המוזיקה בכללותה כדי לבצע את המהלכים השונים שמרכיבים את הקטע המוזיקלי השלם.
במחקר שנערך על כעשרים וחמישה אלף תלמידים ותלמידות מגיל חטיבה ועד לתיכון ושנמשך כעשור, נמצא כי אלו שלמדו במסגרת מגמות מוזיקליות ממלכתיות או פרטיות, הגיעו להישגים גבוהים יותר בבחינות ביחס לחבריהם לכיתה. בנוסף לכך, החוקרים מצאו כי ההתמדה בנגינה והיכולות שאט-אט התלמידים והתלמידות רכשו על כלי הנגינה השונים, חיזקו את הערכתם העצמית ואת מידת המוטיבציה שלהם להתמיד ולדבוק במטרות שונות.
השפעה מוכחת על איזורים במוח
כיום ניתן למצוא מגוון רחב של מחקרים שתומכים בהשפעתה החיובית של הנגינה על חלקים שונים במוח הקשורים ללמידה ומצוינות. לסברת החוקרים, ההסבר לכך נעוץ בעובדה שהמוזיקה דורשת ממוחנו לראות את התמונה הכוללת המורכבת ממקצבים, יחסים, מרווחים הקיימים בין תווים וצלילים והיכולת לתרגם את הכתוב לכדי צליל. כך מפתח המוח תפיסה מרחבית טובה יותר ובו בזמן גם נדרש למלאכת שינון לא קלה כלל.
על-פי מחקרה של סוזן האלאם, השפעה זו ניכרת גם בפיתוח מיומנויות רבות נוספות הנוגעות ליצירתיות, יכולת אלתור, חשיבה מחוץ לקופסה ועבודה בצוותים שמתפתחת כאשר מנגנים ביחד עם חברים, עם הרכבים מוזיקליים וכמובן איתי במהלך השיעורים : ).
עוד מצאה האלאם יחד עם עמיתה דימיטרה קוקוטסקי, כי המוזיקה והנגינה היא כלי אפקטיבי המסייע לנו ביצירת קשרים חברתיים עם השפעה ניכרת על התקשורת הבין-אישית. זאת בשל הצורך שלנו כמוזיקאים לחפש אחר יצירת קשרים עם אנשים הדומים לנו בתחומי העניין ושאיתם נוכל לחלוק את אהבתנו למוזיקה ובמקרים אחרים (שלפי דעתי הרבה יותר מהנים) גם בנגינה עצמה.
אז בפעם הבאה שאתם מחליטים להזניח את הגיטרה בצד בזמן הלימודים, קחו לעצמכם הפסקה של כמה דקות, מבטיח לכם שלא תתחרטו ולו בשביל סתם לתת לראש קצת מנוחה.
נהניתם מהמאמר? בתחתית העמוד תוכלו למצוא עוד מגוון מאמרים נוספים שכתבתי על עולם הנגינה בכלל והגיטרה בפרט. עשיתי לכם חשק ללמוד גיטרה? אשמח להכיר אתכם! שמי אוריאל אטלס, מורה לגיטרה מזה כארבעים שנים. אני מזמין אתכם להכיר אותי באתרי לקרוא המלצות תלמידים, לצפות בקטעי נגינה, גלריית תמונות ועוד. ניתן ליצור איתי קשר דרך האתר או בנייד, וסתם כצ'ופר אם הגעתם עד כה – קטע אינסטרומנטלי קצרצר של השיר "שנינו שווים" מאת אביב גפן:
